עכשיו זה כבר סערה? נושא דגל הגאווה לא יורד מסדר היום

אם יש משהו שהימים האחרונים לימדו אותנו, זה ששוויון אין בקדימה צורן. יודעים מה? תלוי בעצם באיזה בית ספר "זכיתם" ללמוד בו.

ביום רביעי העלינו את הכתבה על נושא דגל הגאווה בישוב.

חבר יקר שראה את הכותרת שכללה את צמד המילים “סערה בישוב” שלח לי הודעה “איפה יש סערה?” הוא כתב.

“תראה מה הולך בפייסבוק” כתבתי לו.

מיום שלישי האחרון, נושא הגאווה בפרונט. כבר אלפי תגובות לפוסטים השונים והנושא לא עוצר. עוד לא בדקתי איתו, אבל אני חושב שאחרי 5 ימים שהנושא לא יורד מסדר היום, אפשר להגדיר אותו כבר כ… “סערה”.

 

הדבר הראשון שחשוב להגיד הוא שהקהילה ניצחה. בנוקאאוט.

נושא הקהילה והשוויון עלה לדיון וכנראה שכמעט בכל מפגש חברים בקדימה צורן בסוף השבוע האחרון, דיברו על הנושא.

את השירות הטוב ביותר לדיון הזה, עשו המתנגדים. על כל מתנגד, קמו תושבים רבים עם טיעון נגדי ותמיכה נחרצת. כנראה שאם תסכמו את התוצאות, תראו שאנחנו חיים בישוב מקבל, אוהב ושרוב התושבים מבינים שהם חיים בשנת 2021 ולא בעבר.

 

הדיון סביב הדגל, הוא דיון בפני עצמו.

בעוד אני באופן אישי לחלוטין בעד הצבת דגל בבתי הספר, חשוב לשמוע תגובות אחרות. אם אסנן את התגובות “החשוכות”, בשביל ההוגנות חשוב לי לשתף אתכם בתגובה היפה ביותר שקראתי. את התגובה כתבה אמא לילד גאה מהישוב: “כאמא לבן להט”ב , אני חושבת שקצת יצאנו מפרופורציה בהתייחס לדגל. אני סבורה שכל אחד יכול לבחור את דרכו המינית והמגדרית. אני בעד כבוד הדדי ואהבת אדם. לדעתי האישית, ויש שיאמרו שדרכי חשוכה… הנפת הדגל במוסדות היא מיותרת לחלוטין . ציבור שרואה בכך דבר מתריס ושגוי הפך לאויב והמהלל לאוהב.

אני מכבדת את בני ומחבבת את בן זוגו.
אני לא מתחברת לקרנבל הדגל הצבעוני”.
בעד או נגד הדגל, אנחנו מבינים שבסוף בבסיס כל הדיון הזה אנחנו מדברים על שוויון.
ביום חמישי גיליתי שבבית הספר בו אותו חבר שהתכתבתי אותו בנושא “הסערה” משמש כחבר בוועד ההורים, מתנגדים להצבת דגל.
זה מוזר במיוחד כי בבית ספר השכן שנמצא במרחק כמה עשרות מטרים ממנו, הדגל מתנוסס בגאון.
ככל שעבר הזמן, פנו אלינו הורים מבית הספר בו לא נתלה הדגל (חלקם גם מהנהגת ההורים), שהביאו מורת רוח מאי תליית הדגל.
ביקשתי להבין מה הלך הרוחות בוועד המוסדי, ונאמר לי כי “שניים חצי נגד בצורה רחוקה מלהיות נחרצת. חשבו שיסודי זה מוקדם קצת. לא מעבר לכך. לא נגד של חושך. השאר או בעד או לא הגיבו”.
“מבדיקות שעשינו, רוב מכריע של הנהגת ההורים, מבקש לתלות דגל” כתבו לי.

ובדיוק בגלל הנקודה הזו, חברים יקרים, חשוב שהדיון הזה יתנהל.

 

בעוד ילד/ה מבית הספר בו נתלה הדגל שכבר יודעים בליבם שהם ישתייכו לקהילה בעתיד ומרגישים מחובקים ומבינים “שהם בסדר”, במרחק אווירי של עשרות מטרים מהם, ילד/ב בבית ספר שבו ההנהלה לא מוכנה לתלות את הדגל, חיים במציאות שמי שהם, זה לא בסדר.

המסר שהם מקבלים מבית ספר הזה הוא שזה לא בסדר שהם גאים ואפילו ארחיק לכת (או שלא) ואחשוב שבבית ספר חושבים שצריך להסתיר את זה … בדיוק כמו פעם, בימים ההם.

 

זה פשוט לא הגיוני שילד גאה בבית ספר אחד בישוב יחובק ויתקבל “כמו שהוא” בעוד ילד אחר שלומד בבית ספר השכן, ירגיש שזה לא בסדר. ככה פשוט.

שני בתי ספר חילוניים עם אותה אוכלוסייה, לא יכולים לייצר מצב כזה של חוסר שווין – הרי בדיוק על זה כל הסיפור הזה. על שוויון ועל כך שכולם שווים.

אין אמצע. זה נפש של ילדים.

 

יש אפשרות נוספות, שכלל הדגלים יוסרו מבתי הספר – שווין כבר אמרנו?

אתם לא צריכים אותנו בשביל להבין שזה יהיה הכישלון הכי גדול בכל הסיפור החשוב הזה.

כתבות מהפורטל שיעניינו אתכם

יש לכם חדשות לחלוק איתנו?
נגישות