שביט מס – סיכום מסע הבחירות

אני לא איש אלים. אני לא איש צועק. אני לא איש כועס. ועדין …

זה קרה בסוף שנת 2014 – הובלתי יחד עם קבוצת הורים נוספת את מה שנקרא “מלחמת הסייעות”. החלטה של המדינה להפסיק לממן את הסייעת השניה בגני טרום חובה (החל מינואר 2015) והעברת האחריות להחלטה ותקצוב לרשויות המקומיות.

לישוב שלנו באופן טבעי זה היה אמור לעלות כסף ובימים ההם, לא היה תקציב לנושא.

באותו יום שישי של אותה תקופה קיימנו שביתה בחלק מהגנים עם קמפיין פייסבוק מרשים ואז היתה השיחה הראשונה של שביט ושלי. האיש שאמור לקבל את ההחלטה מול האיש שפתח במלחמה נגדו. באותה שיחה אמרתי לו “אתה פותח חשבון עם הורים שיזכרו את זה בבחירות הבאות”. הוא מצידו אמר לי “אני לא חושב על בחירות. אני חושב על הניהול של הישוב הזה”.

נשמע כמעט מופרע שארבע שנים אחרי אני מרשה לעצמי לצטט משפטים משיחה, אבל אני לא אשכח אותם לעולם.

אותו משפט של שביט, הוא הדרך שבימים הקרובים נדע האם פעלה לטובתו או לרעתו.

כיום כשאני מעורה בפרטים ובתקציבים, אני מודה שאני יכול להבין את הצד שלו. הבנתי את המשמעות של לנהל תקציב מועצה שתמיד צריכה יותר ממה שיש לה. נדהמתי לגלות שכל בית אב בישראל עולה למקום שהוא חיי בו פי שלושה מהארנונה שלו. ועדיין … כעסתי.

בשנים הבאות, הצטרפתי ללא מעט אנשים שבחרו “להיכנס” בשביט בעוצמות גבוהות בפייסבוק. הכל היה בסדר עד להקמת הפורטל ואז אישתי אמרה לי “אתה חייב להפסיק. מהיום אתה אוביקטיבי”. אם מישהו היה אומר לי שכעבור חצי שנה, שביט מס יהיה אדם שאני מאד מחבב, הייתי אומר לו שמשהו לא בסדר אצלו.

קיימנו פגישה אחת אצלו בבית. כשישבתי על הספה וראיתי את הילדים שלו, זה היה הרגע שבו הבנתי שאף ראש מועצה או חבר מועצה אינו ראוי לספוג את מה שהוא ספג. ממני ומאף אחד.

זה היה הרגע שבו הבנתי שהוא חווה על בשרו את מה שקרוב משפחתי שרץ לבחירות בעיר אחרת חווה. וכל זה ללא צדק. הגזמנו.

זה היה הרגע שהבנתי שאיש ציבור צריך לקבל ביקורת על הדרך. אבל לא צריך לרמוס אותו דרך המקלדת ומחוץ למקלדת.

הוא הגיע לישוב לאחר שנים רבות בתל אביב וברעננה. בן 51, נשוי ליעל ואבא לליאור, אופיר, דן ואיתן.

שירת בגולני ובהמשך כקצין מודיעין במגוון תפקידים. למד מנהל עסקים במכללה למנהל ובהמשך עשה תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

לפני שהיה ראש המועצה הוא יסד חברה בינלאומית וניהל אותה בהצלחה שהפכה אותו לאיש אמיד.

כשהגיע לישוב החל להתנדב במגוון תפקידים דוגמת משמר אזרחי, סיירת הורים וכיהן כיו”ר ועד שכונת בני ביתך בקדימה. משם הדרך לפוליטיקה היתה קצרה.

הוא נבחר לכהן בשנת 2008 כחבר מועצה והיה חבר מועצה אקטיבי. האגדה מספרת שהוא ייצר אין ספור קשרים אישיים עם תושבים והיה מעין “המוקד העירוני” עבורם. אותם אנשים זכרו זאת במערכת הבחירות הקודמת שבו הוא רץ לראשונה לראשות המועצה וזכה לתמיכה של 44.8% מהבוחרים. כל מה שקרה מכאן, רובנו מכירים.

הוא הקים קואליציה רחבה יחסית והחל בעשייה.

באופן אישי אני חושב שהיו לשביט שלוש בעיות עיקריות:

  1. הוא לא עסק ביחסי ציבור ודוברות והשאיר את המגרש פנוי לאנשים שתקפו אותו ברשתות השונות.
  2. הוא סבל ממועצה שלקחה על עצמה לעשות מה שיכולה בשביל להפריע לשביט לעבוד.
  3. מערכת היחסים עם גזבר המועצה שעזב בינתיים.

מעבר לבעיות מסביב, שמחתי לשמוע בפגישתנו שהוא גם לוקח אחריות על דברים שפחות עבדו מהצד שלו – מול ההורים במספר סיטואציות שקשורות לחינוך, חזות הישוב ובדברים נוספים.

התחושה שלי היא שדווקא במקומות הללו, הוא הסיק את המסקנות ולכן אסף סביבו אנשים איכותיים כמו צפריר פדלון ובזמן שהמועמדים התעסקו בלרוץ לבחירות, הוא עסק בעשייה. מעין פרומו לתושבים על איך תראה הקדנציה השניה.

פריבילגיה של ראש מועצה מכהן – לטוב ולרע.

בפגישתנו הוא הציג לי חומרים רבים שסותרים דברים שמתנגדיו טוענים שהוא אחראי להם. הוא מוכן. הוא מכיר את החומר ולא צריך שום מסמך לידו בשביל לתאר לפרטי פרטים כל דבר שקרה בדרך. מתנגדיו טוענים שלמרות הכל, עדין יש לו אחריות על דברים לא טובים שנעשו, אך ברעש של הבחירות, קשה לשמוע ולזהות מיהו הצודק בכל נושא.

סיפרתי לו שבמסגרת העבודה על הפורטל, אני מקבל המון מידע שמוגדר “לא לציטוט” ופעמים רבות, אני שומע דברים על העשייה שלו, על הדרך ועל הרצון מאנשים שהם מתנגדים חריפים שלו. כנראה זה מגיע מכך שיש הסכמה רחבה שמדובר באדם שרחוק שנות אור משחיתות. זה לא משהו שנפגוש בפוליטיקה של שביט.

שאלתי אותו איך הוא מצליח להתמודד עם המתקפה האישית עליו. מהפרספקטיבה שיש לי היום מדוד שלי, זה נראה לי הדבר הקשה ביותר. הוא סיפר לי שהוא לא קורא תגובות בפייסבוק ושהוא מתעלם מזה. אני לא הייתי עומד בזה.

למרות הסקרים בשטח, שביט בטוח שהוא ינצח בבחירות. מעבר לכך שמסתמנת התחזקות מסוימת שלו בסקרים, הקהל שלו דומם. שביט הוא ה-X  של הבחירות. מעבר לאנשים המוכרים שמקיפים אותו, יש בישוב שלנו כמות יפה של אנשים שתומכים בו. מספר אנשים הדהימו אותי בחודשים האחרונים כשסיפרו לי שתומכים בו. אנשים מוכרים יותר ומוכרים פחות שלא לוקחים חלק פעיל ברעש מסביב – חלקם פגשו אותו, חלקם דיברו איתו וחלקם פשוט קיבלו מידע שגרם להם להבין שהוא צריך להמשיך את מה שהחל. הם סולחים לו על השנים הפחות טובות וחושבים שהוא האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון (לאחר שהשתפשף בקדנציה אחת).

קמפיין הבחירות שלו החל במספר שלטי חוצות שירדו והשקט מהמחנה חזר. הוא הצטרף שלישי לקמפיין הבחירות והחליף את המיתוג פעם אחת. בדומה לחודשים האחרונים, הפעילים של שביט לא הצטרפו למלחמות הרשת והגיעו לשם רק לא מזמן. ככל הנראה אסטרטגיה. בחודשיים האחרונים הוא החל לקחת חלק פעיל בפייסבוק במטרה להפיץ לתושבים ולנסות להציג להם את הצד שלו של הסיפור.

אני לא יודע מה שביט יעשה ביום רביעי בבוקר. היה והוא ימשיך את הדרך כראש המועצה אני מקווה שהפעם היא תהיה חלקה יותר ושחברי המועצה יהיו שם לטובת הישוב ולא יעסקו בחמש השנים הללו בהפרעה. במידה ולא יזכה, אני מאחל לו שקט אחרי כל השנים של הרעש. מגיע לו.

יש לכם חדשות לחלוק איתנו?
נגישות