ברמה אישית הרגשתי את השינוי הגדול באוגוסט, 2017.
אוגוסט הוא גן עדן לתחבורה – בזמן שבכל שבוע שמתקדם בחודש אוגוסט, כמות האנשים שיוצאת לחופש עולה ובהתאמה הכבישים הופכים להיות פנויים בדיוק כמו בחלומות שלנו.
ואז הגיע אוגוסט, 2017 שכלל את אותם פקקים שאנו מכירים מחודשים “רגילים” בשנה שהמחישו שחלומות לא יתגשמו במדינה הזו בנושאי תחבורה. רק סיוטים.
ב- 15 השנים האחרונות ביקרתי בלא מעט מדינות והבנתי שבעיית התחבורה היא בעיה כלל עולמית. עמדתי בפקקים בלתי נסבלים בקובה, ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, ארצות הברית, צרפת, אנגליה וכמובן בירת הפקקים תאילנד.
כשאוכלוסיית העולם גדלה בכ- 85 מליון בני אדם בשנה ובמציאות של גלובליזציה שמתחזקת משנה לשנה, יותר אנשים נוסעים, מטיילים, עוברים וטסים והתשתיות מנסות למתוח את עצמן לקצה, אבל גם לזה יש גבול.
בואו נחזור אלינו לישראל לפני שנצלול לישוב שלנו – היסטורית מדינת ישראל בחרה להעדיף שאנשים יסעו ברכב ולא בתחבורה הציבורית. המספרים מסבירים בצורה ברורה מדוע – מדינת ישראל מכניסה בכל שנה כ- 40 מיליארד ש”ח ממיסים שאנו משלמים עבור הרכבים שלנו (מס קנייה, מס על הדלק, אגרות הרישוי ומיסים נוספים).
המיסים הללו, בליווי שיקולים שונים (קואליציה, דת וכו’) גורמים לכך שהתחבורה הציבורית לא מתפתחת בהתאם לצורך ולכן אנו מבלים בכל חודש עשרות שעות בפקקים.
המסקנה העיקרית שלי, היא שעד לא נגיע “לפיצוץ אוכלוסין קיצוני” על הכבישים, לא יהיה שינוי באסטרטגייה ולכן כל ישוב יצטרך לדאוג לעצמו באמצעות עבודה קשה במשרדי הממשלה לפתרונות מקומיים קטנים שיוכלו להשפיע בצורה כזו או אחרת על חיי התושבים.
הישוב שלנו מחובר לכבישים ראשיים באמצעות הכבישים הבאים:
קדימה מחוברת בצד המערבי לכביש 4 (צומת הדסים) ובצדה המזרחי לכביש 562 עם שתי יציאות.
צורן מחוברת בצד האחד לכביש 562 ובצד שני לכביש 5613 (שצדו האחד מחובר לכביש 4 דרך פרדסייה ובצדו השני לכביש 57 דרך גאולים, יינוב ותנובות).
את מה שקורה בכבישים הראשיים אנחנו כבר מכירים וכנראה שלא נוכל לשנות, אבל כעת מנסים להילחם בישובי האזור על שימור המצב הקיים (שהוא רע מלכתחילה) ולמנוע החמרה של הפקקים אצלנו.
אז על מה המלחמה הזו שכולם מדברים עליה?
כביש 562 הינו הכביש המחבר את קדימה וצורן – הכביש מתחיל בפנייה שמאלה מכיוון צומת בני דרור (באזור התעשייה של תל מונד) ומסתיים היסטורית בכניסה לצורן.
במהלך השנים האחרונות הכביש עבר מספר שינויים שהבולטים שבהם היא בניית הטיילת בין קדימה לצורן ופתיחתו של הכביש הרחב יותר לפני כשנה (אין ספק כי כביש זה היה צריך להכיל 2 נתיבים לכל צד מבחינת היקף התחבורה, אך הוא לא תוכנן כך).
עם פתיחת הכביש, נוספה לו יציאה חדשה אשר מובילה לכביש 5613 שצדו האחד מחובר לכביש 4 דרך פרדסייה ובצדו השני לכביש 57 דרך גאולים, יינוב ותנובות).
היתרון הברור של כביש זה היא הורדת העומס ו- “מקצרי הדרך” מרמת אמיר בעוד החסרון הוא הצטרפות של רכבים רבים לכביש 562 שלנו המקשר בין הישוב.
וכעת זה הזמן לעבור למנה העיקרית עם מעט רקע – כפר יונה ממשיכה לצמוח בשנים האחרונות בהתמדה ובימים אלה נבנית שכונה ענקית בדרום מזרח כפר יונה (החלק שקרוב יותר לתנובות) שצפויה להגדיל בצורה משמעותית את האוכלוסיה בישוב ובהתאמה את כמות התנועה שתצא מהישוב בשעות הבוקר ותחזור אליה בשעות אחה”צ והערב.
כחלק מהשינויים ברמת התחבורה כביש 562 (המסתיים כעת בכביש 5613 שלנו) צפוי להשתנות והוא אמור להמשיך לתוך השכונה החדשה של כפר יונה ולחבר את תושבי כפר יונה ישירות לכביש 562 ובכך להביא אלפי נהגים המגיעים מכפר יונה ונהגים אשר מגיעים מכביש 6) ישירות לכביש שלנו בדרכם המאתגרת להגיע ליעד הנכסף “כביש 4”.
איך זה קרה? היסטורית השכונה בכפר יונה לא היתה אמורה לקום ללא הרחבת כביש 57 שמוביל מכפר יונה לבית ליד, אבל במהלך שבוצע בשנת 2016, הצליחו להעביר את פרויקט הקמת השכונה בכפר יונה בוועדה המחוזית וכביש 562 הוגדר ככביש חלופי לפתרון הרצוי מבחינה תחבורתית.
במילים אחרות, על הגב שלנו הצליחו לאשר שכונה שכלי רכב רבים של תושביה של השכונה (והעיר) יוכלו להתחבר לכביש 4 דרך הכביש שלנו שהוא פקוק לעייפה כבר כיום.
לצערנו, מעבר למעט תושבים שניסו כבר במהלך 2016 ליזום מהלכים להתנגדויות לכביש, לא בוצעה התנגדות באזורי ההשפעה של מקבלי ההחלטות ולכן הפרויקט התקדם.
בחלק מהישובים השונים נערכו לשינויים ובפרדסיה הצליחו לקדם הקמה של רמזור שיוקם בין גאולים לפרדסיה מה שיאפשר להם למנוע כמות גדולה של רכבים שינסו להגיע לכביש 4 דרך כביש 5613 שלהם וכפר יונה במסגרת מאבקם על כביש 57, אישרו הקמה של נתיב תחבורה ציבורית עד לתחנת הרכבת ותכנון של כביש עוקף בית ליד עד לצומת בני דרור ולכביש הזה קוראים … כביש 562. כלומר הפתרון שלהם לקיצור הפקקים הוא הכביש שלנו.
במהלך השנה האחרונה הוקם מטה תושבים שמאגד קבוצה גדולה של אנשים מקדימה צורן, תל מונד וישובים נוספים בסביבה, אשר עושים ככל שניתן לעכב את פתיחת הכביש ובמקביל לקדם פעולות שיכולות לעזור למצב דוגמת: איסור תנועה של משאיות בכביש, שאטלים לתחנות הרכבת, רמזור עם עדיפות לתושבי הישוב ואף הארכת זמן הרירידה ברמזור לכביש 4 מפרדסיה.
מטרות המטה היא לדרוש הקמה של נתיבי תחבורה ציבורית לתחנות הרכבת, פרויקט מיחלוף והרכבת כביש 4 ופתיחה של כביש 561 מזרח שהינו כביש רוחב חדש שיוכל להזרים את כולם ישירות לכביש 4 (בלי ש”נזכה” לתנועה מצפון בכביש שלנו – כביש 562).
חשוב לציין שבהצבעה שהתקיימה בישיבת מועצה בנובמבר, 2015 התקבל רוב במועצה לקדם את הכביש, למרות התנגדות ראש המועצה שביט מס וחברי סיעתו מ”אופק”.
גורמים שונים בישוב מאד פסימים ומזהירים כי במידה ופעולות אלו לא יבוצעו, הדרך מהישוב לכביש 4 עלולה לקחת כשעה (וזאת לפני הפקק שמחכה לנו בכביש 4).
בשבועות האחרונים גדלה בצורה משמעותית קבוצת הפעילים בנושאי תחבורה באזור והצטרפו ישובים נוספים מהשרון.
ביום ראשון, 24.6 התקיימה הפגנה בצומת קדימה הדסים (על כביש 4) נגד מצב התחבורה באזורנו לקראת יום התחבורה הציבורית שיתקיים ב- 3.7.2018.
נשאר רק לקוות שהפגנות מסוג זה וקבלת אחריות עתידית של משרדי הממשלה השונים על מצב התחבורה בישראל בשילוב לחץ מצד ראשי המועצות, יביאו לשינוי בתחבורה בישראל ולעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית. עד אז … נפגש בפקק שכנראה יגדל מאד בשנים הקרובות.
