אי שם ברעננה בתחילת שנות ה- 80, אני זוכר את ההתרגשות במעבר מרעננה לכפר סבא לראות רמזור ואת השלט “חובה לחגור חגורות”.
קצת קשה לדמיין את זה אבל המעבר מהרצליה לכפר סבא דרך רעננה, פשוט לא כלל רמזורים בתוך העיר רעננה.
עשרים שנה אחרי ועוזי כהן סגן ראש העיר המיתולוגי התגאה במספור רמזורי העיר בשביל להקל על אנשים להבין איפה לפנות בשביל להגיע ליעד מסוים ופתאום בשביל להגיע לנקודה מסוימת, אתה נוסע באחוזה ופונה ימינה ברמזור 12 ואז ברמזור 31 בויצמן שמאלה ובאזור תעשיה ישר ברמזור 45 בשביל לגיע ליעד.
מספור הרמזורים מסביר לאן הגענו ומשכיח את זכרון הילדות מהמעבר לכפר סבא.
כשעברנו לישוב, התאהבתי. בכל מקום אני מספר לכולם שאני גר ברעננה של הילדות שלי. הילדים הולכים ברחוב ואנחנו יכולים להיות שקטים. ישוב בלי רמזורים, בלי מגדלי מגורים ועם המון ירוק ושמיים.
ואז הגיעה תוכנית המתאר. זה לא עוד נושא נישתי שישפיע על חלק מסוים מתושבי הישוב. זה לא בעיית התחבורה שהיא בעיה קריטית ולא בעייה של תקציב כזה או אחר של המועצה.
זה איום גדול ומשמעותי על הישוב.
כמה משמעותי? כיום יש בישוב 8,200 יחידות דיור עם כ- 23 אלף תושבים. תוכנית המתאר צפויה להביא אותנו למעל 16 אלף יחידות דיור עם כ- 50 אלף תושבים. תסמכו על המדינה שלנו שכל זה אמור לקרות בלי לטפל בתשתיות. קודם בונים (או יותר נכון הורסים …) ואז חושבים מה לעשות עם כל התושבים שצריכים לצאת לעבודה, לפנות להם הזבל, לתת להם שירותים ולבנות כיתות לילדים שלהם.
בשנתיים האחרונות אנשים טובים מהישוב עשו לילות כימים בשביל לנסות להציל את הישוב – זה התחיל בתהתנגדות לתוכנית המתאר שחתמו עליה 2,200 מתושבי הישוב ונמשך בחודשים האחרונים כאשר אנשים אלו עושים מה שהם יכולים בשביל להציל את העתיד שלנו.
זה המקום לכתוב מילה טובה לאנשים הנפלאים הללו – עו”ד שני אוכמן, אבי בראון, אבי בוסקילה, יעקב כהן סקאלי, רון ליבר, איתי רכניץ ואנשים נוספים שרק רוצים שיהיה כאן טוב. בלי אינטרסים.
אותם אנשים נפלאים יקיימו ביום שבת הקרוב (23.2) מפגש חירום של התושבים בשעה 20:30 במתנ”ס קדימה.
חברים יקרים – זוהי ההזדמנות האחרונה להציל את קדימה צורן ואנחנו צריכים להיות שם! האחריות היא שלנו והשתתפונו נדרשת!
יום שבת. 20:30. מתנ”ס קדימה. נפגשים להציל את העתיד.
