בוקר עצוב ומזעזע בקדימה צורן

כמה אכזריות יכולה להיות לאנשים? וכמה עצוב שאנשים כאלו גרים לצידנו.

לפעמים יש דברים ששוברים את הלב. זה אחד מהם.

סבא שלי היה ניצול שואה שעבר דברים ששום אדם לא צריך ויכול לעבור. כשהוא הגיע לארץ לדירת קרקע ברעננה, הוא אימץ את חתולי השכונה. לעולם לא אשכח את הטקס בסיום כל ארוחה בו הוא יוצא עם אוכל לחתולים שחיכו ליד הדלת האחורית. זו היתה הדרך שלו לדאוג לייצורים חיים אחרי שהגרמנים התנהגו אליו כאילו הוא לא ייצור חי.

אני אף פעם לא הייתי איש של חתולים, אבל חתולה עקשנית שאימצה אותנו, הפכה להיות בת בית וכל ארוחה מסתיימת עם אותו טקס שסבא שלי ייצר בשושלת המשפחתית.

הבוקר קיבלנו תמונות שוברות לב. כאלו שהם הכל מחוץ מחמלה ואהבה לבעלי חיים.

אחד מעובדי התברואה אשר מפנים את הפחים בישוב, מצא ברחוב הפלמח בקדימה, גורים קטנטנים של חתולה בתוך שקית סגורה! בתוך השקית שאריות של נודלס וכנראה האיש שעשה זו, חשב שמקומם של הגורים יחד עם שאריות הזבל שלו.

העובד אשר מצא את החתולים ואחת הדיירות מהרחוב, חיפשו בפח בשביל לוודא שאין גורים נוספים והם חוששים שגורים נוספים כבר נאספו ע”י משאית הזבל.

כרגע שני גורי החתולים שנראים שרק נולדו נמצאים עם הדיירת שמנסה להאכיל אותם ללא הצלחה ומתארת אותם כ”חסרי אונים”.

תושבת אשר פועלת למעון זכויות בעלי חיים, אמרה שתוגש תלונה במשטרה.

בוקר עצוב בישוב בתקווה שהאנשים שעשו זאת יתפסו ושהחתולים ישרדו.

 

 

יש לכם חדשות לחלוק איתנו?
נגישות