אירן פינת מדינת ישראל?

בכל יום שעובר, המדינה שלנו פחות שלנו. זה קורה בכל מקום ... גם בבתי הספר של הילדים שלנו!

החיים ברחוב ההגנה ברעננה של פעם יכולים להיות החלום של היום.

אי שם באחת השכונות הראשונות שהוקמו ברעננה, עמד לו הבית של סבא וסבתא שלי ומרבית זכרונות הילדות שלי מסתכמים בבית הזה. המון זכרונות שיכולים למלא ספר. אבל לא לשם כך אנחנו כאן.

אנחנו כאן כדי לספר לכם שמצד שמאל של הבית התגוררה משפחת בלונדר – משפחה חרדית שהיתה מזוהה עם מה שנקרא “אגודת ישראל” (לימים יהדות התורה) ומצד ימין משפחת רצאבי – משפחה מסורתית.

מעולם לא ראיתם אידיליה כזו – כולם מכבדים את כולם.

אף אחד לא רב עם השני ולא מוותר על מה שחשוב לו.

גם כשיש “פוטנציאל פגיעה”, דואגים שלא תהיה פגיעה. לראייה – כמעט בכל יום שבת, סבא וסבתא שלי עשו על האש למשפחה אבל תמיד דאגו לעשות זאת על מנגל חשמלי בתוך הבית, כדי לכבד את השכנים.

30 שנה אחרי ואין שום אידיליה באזור. גם אין קידמה. הלכנו אחורה.

 

גם בכל מה שקשור לשוויון בקוד לבוש בין בנים לבנות, אני תוהה אם הבנים שלנו ינזפו כמו הבנות שלנו.

יותר ויותר מתחזקת אצלי התחושה שיש כאן מיעוט שפשוט לא מקבל את הרוב ועושה את כל מה שהוא יכול כדי לשלוט בנו.

רבות דובר על האג’נדה שהוכנסה לבתי הספר עם שר חינוך שבמשך שנים הכניס יותר ויותר כפייה דתית לבתי ספר חילונים. הוא עשה זאת דרך החדרה של תכנים דתיים למערכת השעות – פתאום הופיע לו באורך פלא שיעור שנקרא “תרבות ישראל” שתופס עוד ועוד מקום במערכת.

לפני מספר ימים ביתי ביקשה עזרה בשיעורי בית במקצוע ליבה. לתדהמתי גיליתי שהשאלות של פעם, הפכו להיות שאלות סביב התורה.

גם הקייטנות של החופש הגדול שמשרד החינוך כל כך גאה בהן, הפכו להיות דרך חדשה להפיץ תורה.

אז ככה זה התחיל. השאלה איך זה יגמר?

 הבוקר בישוב שלנו, שיא נוסף. ילדה לא יכולה להיכנס לכיתה כי היא הגיעה ב”חולצה חשופה”.

אם אתם חושבים שזה מקרה יחיד, זה לא. שנה שעברה היה סיפור דומה גם בכיתה של הבן שלי.

זה קורה בכל בית ספר של כל ישוב במדינת ישראל.

במקרה הזה הילדה “ניצלה” לאחר שאמא שלה הגיבה במהירות והביאה לה חולצה אחרת.

 

לאחר שנחשפתי לתמונה, העין הלא מקצועית שלי חושבת שיש משהו כמו חצי סנטימטר חשוף בין החולצה למכנסיים. אולי פחות.

בפייסבוק כמו בפייסבוק התחילו דיונים דוגמת האם החולצה היתה עולה, אם היתה מרימה את היד וכו’.

לשם הגענו.

 

מי יודע? אולי שר החינוך הנוכחי יחליט לבצע טיפולי המרה לילדות שהבטן שלהן עלולה להיחשף ואם יכשל בזה, תמיד אפשר לקשור את הידיים של הילדות שחלילה לא תהיה אפשרות לראות מילימטר מהגוף.

עלינו לזכור, שאנו חיים במדינה שהאקלים בה במהלך רב השנה חם, והבחירה הטבעית של רובנו, איש איש לפי אמונתו, כמובן, היא לא ללבוש בגדים ארוכים וחמים גם במהלך חודש אוקטובר, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל-30 מעלות בממוצע.

חשוב לי להבהיר, אני מאמין שראוי שילדים וילדות יגיעו לבית הספר בלבוש הולם ומכבד. אבל הבעיה מתחילה כש”לבוש הולם” נתון לפרשנות. הבעיה מחמירה כשהפרשנות אינה שווה לבנים ולבנות. והקיצוניות מתבטאת כשהבנות שלנו, הילדות שלנו, מקבלות כבר בגיל צעיר מסרים שגופן מערער את הסביבה, בעוד שגופם של הבנים לא יהווה בעיה דומה.

מעבר לכך לא ניתן שלא לתהות לגבי הדרך. הבחירה במניעת כניסה של ילדה לבית הספר בשל הלבוש שלה מזכירה משטרים חשוכים, שאל לנו להדמות להם. יש הרבה דרכים אחרות שבהן יכולים אנשי חינוך לנקוט כדי להשיג את המטרה, מבלי לבדל ולהשפיל את הילדה.

 

תנסו לעצום עיניים ולנסות להיזכר בזכרונות הילדות שלי מרחוב ההגנה ברעננה והאידיליה.

תנסו לא לפתוח אותם כי אתם עלולים לפגוש את המציאות.

יש לכם חדשות לחלוק איתנו?
נגישות